עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
סתם עוד איש רגיל, Just a Joe, עובר בחיים.
עברתי לפה מישראבלוג, כמו עוד לא מעט, אני מניח.
מתישהו, אוסיף פה קישור לארכיון משם.
נושאים
דברים  (10)
חברים  (3)
Sadness  (2)
לבד  (2)
אופטימי  (1)
בדידות  (1)
התחלה  (1)
חגים  (1)
חול  (1)
משפחה  (1)
ספרים  (1)
עבודה  (1)
עצבות  (1)
שמח  (1)
שקט  (1)
עברו לי על המסך
הספריה
A Brief History of Time - Stephen Hawking
As You Like It - William Shakespeare
CISSP - All in one guide - Shon Harris
Lord of The Rings - J. R. R. Tolkien
Millennium Trilogy - Stieg Larsson
Mr. Vertigo - Paul Auster
Tales of the Otori - Lian Hearn
The Kreutzer Sonata - Leo Tolstoy
The Time Traveler's Wife - Audrey Niffenegger
יש ילדים זיגזג - דויד גרוסמן
פונטנלה - מאיר שלו

May I pick into your life too?

21/04/2018 20:24
Just a Joe
דברים, חגים, משפחה

בשבועות האחרונים הזדמנו לי מספר אירועים וארוחות מרובות משתתפים. ארוחות "משפחתיות".

אירועים כאלו, ארוחות כאלו, זו הזדמנות טובה קצת לדבר, קצת לקשקש, להשלים פערים, לפעמים להכיר אנשים חדשים וכמובן שגם לאכול ולשתות, שהרי לשם כך התכנסנו.


ואם לשפוט על פי האירועים האחרונים, זו גם הזדמנות טובה לבחון את כל חלקי חיי השונים, לפרק לגורמים, לשפוט כל החלטה שעשיתי ולבקר אותה.


אומרים Do not judge a man, till you've walked a mile in his boots (אל תשפוט אדם עד שהלכת מייל נעול במגפיו, הגרסה האנגלית ל- "אל תשפוט אדם עד שעמדת במקומו").

את המשפט הזה ספגתי עוד בילדותי. מהורי, לא פחות. הוא נטבע בי ואני תמיד משתדל לנהוג לפיו.

לאנשים תמיד יש סיבות לכך שהם עושים מה שהם עושים, עד שלא הכרת את כל הסיבות (ואין שום דרך בה תוכל להכיר את כל הסיבות אם אתה לא הם), לא תוכל להבין למה בחרו בדרך שבחרו.


באחת השיחות האלו, חלק מהשאלות שנשאלו, או האמירות שנאמרו, היו כל כך נוקבות, חסרות טאקט, מודעות או שמץ היכרות עם הנסיבות, שהן גררו תגובה ממני, במקרה הזה: הצבעתי על המחשב שלי, ושאלתי מי מוכן להתנדב שאחטט גם אני בחייו.

לא הרגע הכי יפה בחיי, אבל לפחות זה נתן לי קצת שקט להנות משארית הארוחה.


המחשבה על התגובה שלי, גרמה לי לחשוב על על כל השיחה שהיתה. חשבתי למה לא הגבתי מוקדם יותר?  נוקשה יותר?

התשובה לדעתי היא די פשוטה: בניגוד לחבר שופטי, אני שלם עם כל החלטה שעשיתי ולא מתחרט על דבר.

אני יודע ומאמין שבכל צומת, בחרתי את הדבר שחשבתי שיוביל לתוצאה הטובה ביותר, על סמך הידע והנסיון שהיו ברשותי באותה נקודת זמן.

נכון, ממרחק הזמן יכולתי לבחור אחרת. אבל בדיעבד כולם חכמים. בזמן אמת, לקחתי את ההחלטה שהתאימה והיתה לי נכונה אז.


ולבסוף, אני מניח שגם למי ששפט אותי, היתה איזו סיבה טובה. כוונה חיובית. אולי זה נסיון להגן עלי, אולי זה מיועד כדי לשפר להם את ההרגשה. אז לא, גם אותם, אלה ששפטו אותי, אני לא שופט.


edya
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
על השידה ליד המיטה
Kindle Paperwhite (Brand new :)) full of books
Coughing candies