עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות
סתם עוד איש רגיל, Just a Joe, עובר בחיים.
עברתי לפה מישראבלוג, כמו עוד לא מעט, אני מניח.
מתישהו, אוסיף פה קישור לארכיון משם.
נושאים
דברים  (8)
חברים  (2)
בדידות  (1)
התחלה  (1)
חגים  (1)
חול  (1)
לבד  (1)
משפחה  (1)
ספרים  (1)
עבודה  (1)
עצבות  (1)
שקט  (1)
עברו לי על המסך
הספריה
A Brief History of Time - Stephen Hawking
As You Like It - William Shakespeare
CISSP - All in one guide - Shon Harris
Lord of The Rings - J. R. R. Tolkien
Millennium Trilogy - Stieg Larsson
Mr. Vertigo - Paul Auster
Tales of the Otori - Lian Hearn
The Kreutzer Sonata - Leo Tolstoy
The Time Traveler's Wife - Audrey Niffenegger
יש ילדים זיגזג - דויד גרוסמן
פונטנלה - מאיר שלו

אני אלך ראשון

03/03/2018 23:01
Just a Joe
דברים, חברים

כשהייתי בצבא, לפני המון שנים, עוד בתקופת המסלול, מאוד אהבתי לעשות משמרות לילה, שמירות, או משמרות במרפאה.

אהבתי את השקט הזה, שהיה בלילה, במקומות הנידחים שהייתי מוצב בהם.

במשמרות שאיפשרו את זה, הייתי תמיד מקשיב לרדיו, וקורא (תחסכו לי הערות על תקינות מבצעית, מבטיח לכם ששמרתי על הכללים). נדדתי בין תחנות אבל כמעט תמיד הייתי מתקבע על גלגל"צ באיזשהו שלב ונשאר עם התחנה עד סיום המשמרת.

תוכנית הלילה של אותו הזמן, היתה מסתיימת בחמש בבוקר, תמיד עם אותו השיר: "תפילת הדרך" שחיבר יהונתן גפן.



תמיד אהבתי את השיר הזה, בגלל הרבה חלקים. יש בו אופטימיות, המילים יפות, הרבה דברים.


בנסיעה בשעת לילה מאוחרת (או בוקר מוקדמת, תלוי איך מסתכלים על זה), במקרה שמעתי שוב את השיר. ניגנתי אותו כמה פעמים, חצי בגלל הנוסטלגיה, וחצי בגלל המילים.


יש שורה אחת בשיר, שמאוד מדברת אלי בימים אלו: "אני אלך ראשון, אתם תבואו אחרי".


אני מתחבר אל השורה הזו, בגלל שאני מאוד מאמין בגישה הזו. מאוד מאמין בלא להציע לאנשים לעשות דברים, שלא הייתי עושה בעצמי. מאמין בלתת דוגמה אישית. לא לתת הצעות שאני בעצמי לא הייתי עושה.

זו תקופה כזו, שאני מצד אחד מנהל הרבה שיחות שבהן אני הצד התומך, שאני זה מנסה לעזור או למצוא את הדרך ומהצד השני, זו תקופה שהרבה אנשים מרגישים צורך להשיא לי עצות.


אין לי בעיה עם לקבל עצות, הארות, הצעות וכו'. אני ממש לא חושב שאני "מעבר לזה". החלק שקשה לי, הוא כאשר מציעים לי משהו, שאין סיכוי שהמציע היה מבצע את אותה ההצעה בעצמו. 


יש משהו שיפוטי מאוד, לדעתי, במתן עצות מבלי שניסית אותם על עצמך קודם. אולי זה משהו בי, אולי אני טועה (כאמור, אני לא חף משגיאות), אבל כך אני מרגיש.


אישית, אני מעדיף לומר לבן/ת שיחי, שאין לי נסיון בנושא עליו אנחנו מדברים ולכן קשה לי להשיא עצה. או להקדים ולומר, שאני מציע משהו שאני לא ניסיתי בעצמי, לכן אני לא יודע לומר אם הוא עובד. לעומת האופציה של פשוט לזרוק הצעות, רעיונות או קלישאות, כאילו הן היו האמת כולה או התורה כפי שניתנה בהר סיני (לכאורה).


edya
על מנת לכתוב תגובה יש להתחבר לאתר, או אם אינכם עדיין רשומים הרשמו בחינם.
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
על השידה ליד המיטה
Kindle Paperwhite (Brand new :)) full of books
Coughing candies